הסדנה מסתיימת, המנהל חוזר לחדר הישיבות, מגיע קונפליקט אמיתי, ופתאום כל הכלים נראים תיאורטיים. בדיוק ברגע הזה רוב היועצים כבר לא שם. MeU נבנה בתור התשובה לפער הזה: לא עוד ספק שמגיע, מרשים ונעלם. שותף לדרך שנשאר.
למה μ.
הקורא הרגיל רואה MeU. הקורא המדייק רואה שלוש שכבות שמתלכדות לרעיון אחד.
Me + U
המנהל לא לבד בתהליך. יש לצידו מישהו שמכיר את הסיפור, את הארגון ואת האתגרים הספציפיים שלו. שותף שקיים גם בין הפגישות.
μ · תוחלת
בסטטיסטיקה, μ הוא סמל התוחלת. לא הרושם בסוף היום מעניין אותנו, אלא השינוי בהתנהגות לאורך זמן. תוחלת אפשר לראות רק כשנשארים מספיק זמן להסתכל. אנחנו נשארים.
מיקרו
השינויים הגדולים במנהיגות קורים במיקרו-רגעים: החלטה, שיחה, ביקורת עצמית. שם אנחנו עובדים.
ארבע עמדות שלא כולם אוהבים לשמוע.
מנהלים לא נולדים, הם נבנים
ניהול הוא מיומנות נלמדת. מי שאומר "יש לו את זה או שאין לו" מוותר על רוב הפוטנציאל של הצוות שלו.
רוב פערי המיומנות הם פערי זהות
מיומנות אפשר ללמד בסדנה. זהות דורשת ליווי. זו הסיבה שסדנאות לבד לא מזיזות את המחט עד הסוף.
שינוי נמדד לאורך זמן
התוצאה היא ההתנהגות של המנהל שלושה חודשים אחר כך, כשאף אחד לא מסתכל. לכן אנחנו חוזרים לשאול מה השתנה.
ארגונים גדולים ראויים לליווי אמיתי
דווקא במערכות המורכבות ביותר ה"אחרי" חשוב מה"במהלך". השוק מציע להם מוצרי מדף. אנחנו מציעים נוכחות.
בלי מינימום חודשים ובלי מנגנוני תלות. אם הגישה הזו מדברת אליכם, נקבע שיחת רקע.